תפילה לנהג ולנהגת...

מאת הרב ד"ר דוד מישלוב, מושב חמד 50295, טל': 03-9607156

הרקע לתפילה לנהג ולנהגת
"התפילה לנהג ולנהגת" שאנו מגישים כאן מתאימה להסבר שכתב הראי"ה קוק לשלוש עצות שנתן אליהו הנביא לרב יהודה, אחיו של רב סלא החסיד (בתרגום מן הארמית, ברכות כטע"ב):
אל תכעס – ולא תחטא; אל תשתכר – ולא תחטא; וכאשר אתה יוצא לדרך – הימלך בקונך וצא.
שואלת הגמרא: "איך מקיימים 'הימלך בקונך וצא [= בקש רשות מבוראך, ואחר כך צא לדרך]'?", ומשיבה "אמר רבי יעקב, אמר רב חסדא: זו תפילת הדרך."

הראי"ה קוק הבהיר מהו המכנה המשותף לשלוש עצותיו של אליהו (עין איה, ברכות, פרק ד, סעיף נג): אדם עשוי להשקיע מאמצים רבים כדי להפנים בנפשו מידות טובות, דרכי התייחסות נאות כלפי הזולת, והרגלי התנהגות ראויים. אך שלושה מצבים עלולים להעמיד בסכנה את עיצוב דמותו החיובי: כעס, שכרות, ויציאה לדרך.

על הסכנה שביציאה לדרך כתב הרב קוק כך: "כשאתה יוצא לדרך, תכין עצמך לקראת ההתרגשות והשינויים החדשים שתוכל הדרך להביא בציורך." זאת אומרת, אדם עלול לפגוש בדרך מצבים לא-צפויים שיוציאו אותו משלוותו, ושיגרמו לו לצייר בדמיונו דברים שאינם (כמו, למשל, שיצליח לבצע תמרון מסוכן תוך כדי נהיגה, או שנהג אחר רוצה לעצבן אותו, או שאם יגיע ליעדו באיחור יהיה בכך אסון, ועוד). כמו כן, אדם הנמצא בדרך, במקום שלא מכירים אותו, עלול לעשות דברים שלא מתאימים לאישיות שטרח כל כך לעצב. יש להכיר מראש בסכנות אלה, ולהתכונן לקראתן.

"על כן," המשיך הראי"ה קוק, "'הימלך בקונך וצא' – [התפלל] להמשיך עליך ציורי יראה לאהבת ה', עם העמדת הכוח המוסרי וההמשכה אל הטוב והמידות הטהורות גם במצב הנדידה של הדרך." בתפילת הדרך על האדם לזכור שהוא נמצא תמיד לפני ה', ממנו הוא ירא ואותו הוא אוהב. בדרך זו הוא לא יתנהג כאילו אין איתו מי שמכיר אותו. ועוד מטרה לתפילה הדרך: להתכונן נפשית לשמירה על מידותיו הטובות והתנהגות ראויה גם כאשר אירועים בדרך עלולים לטלטל אותו.

"וזאת היא עיקר מטרת תפילת הדרך," סיים הראי"ה קוק, "שעימה יחד תבוא השמירה המעולה, כי ה' ישמור את יראיו." במילים אחרות: אם האדם ישמור על מידותיו בדרך, ישמור עליו ה'.

"התפילה לנהג ולנהגת" מביעה בצורה גלויה ומפורשת את המטרה העיקרית של תפילת הדרך, לפידברי הראי"ה קוק. היא באה להזכיר לנהג לפני היציאה לדרך מספר מחשבות ודרכי התנהגות המתאימות בדרך.
"התפילה לנהג ולנהגת" לא באה להחליף ח"ו את תפילת הדרך שניסחו חז"ל, אלא להוסיף ולהשלים אותו. ל"תפילה לנהג ולנהגת" אין גדרים הלכתיים, ומתאים לומר אותה גם בנסיעות קצרות וגם בתוך העיר.

התפילה
יש לומר בנחת, לפני התנעת המנוע:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱ-לֹהַי וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתַי,
שֶׁתַּחֲדִיר לְהַכָּרָתִי
אֶת גֹּדֶל הָאַחֲרָיוּת
הַמֻּטֶּלֶת עָלַי:
לִשְׁמוֹר עַל הַחַיִּים וְעַל שְׁלֵמוּת הַגּוּף - שֶׁלִי,
שֶׁל הַנוֹסְעִים עִמִּי, וְשֶׁל כָּל אָדָם בַּדֶרֶך.
עֲזֹר נָא לִי
שֶׁלֹּא אַסִּיחַ דַּעְתִּי מִנְּהִיגָתִי אַף לְרֶגַע.
תֵּן בְּלִבִּי לִנְהֹג תָּמִיד כַּחוֹק,
מִתּוֹךְ הִתְחַשְּׁבוּת בַּזּוּלָת,
בְּסַבְלָנוּת, וּבִשְׁלִיטָה עַצְמִית,
וְלֹא מִתּוֹך בֶּהָלָה לְהַגִּיעַ מֻקְדָּם לְיַעֲדִי.
שְׁמֹר נָא עָלַי וְעַל כָּל הַנּוֹסְעִים בְּדֶרֶךְ זוֹ,
בְּתוֹךְ שְׁאָר הוֹלְכֵי הַדְּרָכִים בְּיִשְׂרָאֵל – אָמֵן.

תוספות
ואומרים שלוש פעמים:
הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ, וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי.
הקדשה

לע"נ אאמו"ר הרב משה ב"ר מאיר משלוף זצ"ל נלב"ע ד' באייר תשס"ח
לע"נ אמי מורתי הרבנית מרים בת הרב אליעזר זצ"ל נלב"ע ז' בכסלו תשע"ב